Loading | טעינה

הכנסת אורחת השחת

לפני כחודש בערך קיבלתי שיחה מאישה שאיני מכירה. היא דיברה אנגלית (שפת אם), טענה שהיא עיתונאית אמריקאית שחיה בארץ כבר 20 שנה, וביקשה שאעזור לה למצוא חדר בשדרות. שאלתי אותה מה בדיוק היא מחפשת והיא השיבה שהיא מחפשת חדר בְּבית, כל בית, משהו זול, סביב 500 שקלים. היא הסבירה לי שתוך כמה ימים לא יהיה לה איפה לגור ואני מצידי רמזתי לה שהתקציב שלה נמוך למדיי, כלומר שהיא חיה בסרט, אך מאחר וכל העניין נשמע לי מעניין והיא נשמעה במצוקה של ממש החלטתי לנסות לעזור לה.

נכנסתי לבדוק איזו על מודעה, לכל הרוחות, מדובר, זו שהובילה אותה אליי וראיתי שאכן לא טרחתי למחוק מודעת שותפים באתר הומלס מלפני שנתיים. מחקתי אותה מיד וחשבתי לתומי: "הכי גרוע, אני אתן לה חדר לכמה ימים, גם ככה יש לי בית גדול" בעודי תרה אחר פתרון.

מצוקתה של האישה המבוגרת והאבודה בארץ זרה הניעו אותי לפעול מהר וכהרגלי, כשאני פעולת מהר ומתוך רגש האשמה, אני מתעלמת מכל נורת אזהרה שנדלקת בראשי. כשהתקשרה בפעם השנייה אמרתי לה שטרם מצאתי פתרון וכי אני שוקלת לתת לה חדר לכמה ימים, אך ביקשתי ממנה להגיע לשדרות כדי שניפגש, בטענה (מוצדקת לחלוטין) שאיני רוצה להכניס מישהי לבית שלי לפני שאני מכירה אותה לפני כן. תגובתה הייתה חדה ככלי חֶמַר שאיש לא טרח לגמֶר: "אני לא אגיע לשדרות פעמיים! אני כבר אבוא עם כל הדברים שלי!" (מניפולציה מס’ 1). בתגובה לשאלתי "ומה אם לא ארצה שתגורי אצלי" היא אמרה שהיא תשכור חדר ללילה למקרה ולא ארצה בנוכחותה.

וכך היה.

היא הגיעה ביום שישי שלפני חג השבועות, חום אימים, ניהלנו שיחה של שעה שבסופה נתתי לה להישאר אצלנו. אפילו הזמנתי אותה לאכול איתנו וביקשתי ממנה שתרגיש בבית. אפילו שמתי לה מצעים, כמו אורחת של ממש, ומאוורר – כדי שלא תיחנק למוות. באותה שיחה, כשדיברנו על פוליטיקה והיא אמרה שהנורא מכל עומד להגיע בקרוב וכי צפויה לכולנו מלחמה שתגרום לכולנו למרוט את השערות, ביקשתי ממנה שלא לדבר על כך לידי במהלך שהותה בביתי, כי אמנם אני חוששת שחזונה יתגשם, אני בינתיים מעוניינת לחיות את חיי ללא המחשבה המתמדת על מוות וקונספירציות (נורת אזהרה מספר 2).

ביום הראשון היא הייתה מאד שקטה, הלכה לאיטה בעזרת ההליכון שלה למקלחת, חזרה לאיטה, בישלה לאיטה, דיברה לאיטה, הכל זרם נחמד ולאט. ביום השני לשהותה אצלנו, הגיעו הוריי לארוחת בוקר והזמנתי אותה להצטרף. כשהוצאתי מצלמה כדי לצלם את המאורע, בשמחה ובצהלה, על פניה נישאה הבעת חרדה וכעס והיא ייללה לעברי: "מה זה? מצלמה? אני לא מוכנה שיצלמו אותי!!!" כאילו זממתי לחתוך לה את האגודל (נורת אזהרה מספר 3!). בצאת החג, ביקשה את עזרתי במציאת דירה ועבודה, אך בשלב ההוא, תוךכדי ניסיון לעזור לה, פקעה סבלנותי. המלצתי לה לפתוח דף פייסבוק, להיכנס ללוח הדירות ואף ללכת לכפר הסטודנטים בשדרות, במחשבה שאולי מישהו יירצה את חברתה של עיתונאית מבוגרת עם אנגלית שעשויה להיות יעילה לשדרוג עבודות בלימודים בתמורה לשכר הדירה המצחיק שהיה בתקציבה. א-ב-ל היא סרבה לכל הצעה באופן שהזכיר לי אדם מחוסר בית שלא רוצה לעזור לעצמו (ונתקלתי בהרבה כאלה במסעי בעולם).

מהר מאד הבנתי שמדובר באישה פרנואידית, מניפולטיבית וכפוית טובה. ביקשתי ממנה למצוא מקום אחר בהקדם. במשך כמה ימים היא הסתובבה בבית שלי עם כעס שהזכיר לי נערה מתבגרת וכשעזבה ביקשה מאיתנו לעזור לה עם המזוודות ולא הציעה כל פיצוי על ניצולה את ביתנו ואת האוכל שרכשנו לחג. האברך הנחמד שבא לאסוף אותה חיפש את הבית שאלתי אותה לתומי "?Do you want me to talk to him" והיא יצאה עליי בצעקות שהשאירו אותי ואת שותפיי לבית פעורי פה: "!NO!! I Don’t want you to talk to him". כשהגיע לפתח דלתנו שאלתי אותו מאיפה הוא, מתוך אהבתי לדבר עם אנשים שנתקלים לדרכי, והיא מצדה הביטה בי כאילו אני אומרת לו שכדאי מאד שיתחרט וכל שחפץ לבי זה לחבל בפתרון המגורים שמצאה. כשעזבה סוף סוף אמרתי לעצמי "ברוך שפטרנו" והבטחתי לעצמי שכאשר היקום יחליט לבחון את טוב לבי בפעם הבאה, אהיה רגישה יותר לאינטואיציות שלי ולא אתן לרגשות אשמה לנהל את החלטותיי.

שכשאני שואלת את עצמי מדוע הגיעה האישה הזו לחיי אני מבינה שהיא למעשה הייתה מראה עבורי – מראה לאיך שהייתי מזדקנת לולא הייתי מעניקה לעצמי טיפול מסור בכל הנוגע לחרדות שלי. ברכתי אותה בכל טוב ואת עצמי על שיש לי מזל ושֶֹכֵל, והמשכתי עם חיי, כאילו דבר לא קרה.

ווידאו חדש לסיום, מילותיו הקסומות של רוני סומק נראות לי קשורות לכל נושא

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>