Loading | טעינה

רעש / תמר קפסוטו (25.5.2016)

הנה זה בא,
רעשי מלחמה,
מתגנבים לאיטם,
בין ידיעה לדעה.
כמו ילדה
במשחק מחבואים,
מחשבת,
שוקלת מהו הצעד הבא.

רעשי מסוקים
הנה הם באים;
רחשי הגנה
אבהית קשוחה;
כמו שפנים
במנוסה על חיים,
בְּטבע פִּראי
לקראת לוע הלביאה.

רוחות חדשות
צדדיות, מושתקות,
כתקווה ישנה
בטרם נענתה
כמו מוזיקה
ללא שירתה,
כמו סיגריה
לפני דעיכתה,

כראוי לאזור,
ניצוצות של מזור,
עוטפים כל
פיסת אדמה,
אשר עליה פוסעים
אנשים קשובים
המנסים לחיות
עם רעשי מלחמה.

הרגע הזה / תמר קפסוטו (25.5.2016)

כל מה שיש הוא הרגע הזה
ובצלמו כל הרגעים הזכורים לי לפניו,
כל הרגשות, התגובות והשתיקות הבלתי נעימות,
הם שנותרו בי מאז.

כל מה שישנו, בָּרגע הזה
מה שלפני כן – היה, מה שיהיה – עוד אינו,
ואני אל מולו, עם כל שהוטבע,
עם כל מה שהודחק ועם מה שעוד לא

וכל מה שארע, למען הרגע הזה,
כל שגיאה, כל בחירה, כל התפלגות תמוהה,
כל נתון, כל רשות, כל שיטוט, כל כמיהה,
היו ועודם, למען הרגע הזה.

והרגע הזה הוא השליט של חיי
והחלופה – דיקטטורה של פחד וכאב,
אך הרגע הזה, הנשג, התלוי,
הרגע הזה הוא הלב.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>