Loading | טעינה

פרשת לך לך – מהפיכת האמונה של אברהם אבינו 

במרכזן של פרשות "לך לך" ו"וירא", עומדת דמותו של אברהם אבינו, אבי האומה הישראלית , אשר חולל את אחת המהפכות החשובות בתולדות האנושות: המהפכה המונותיאיסטית. הוא היחידי במקרא עליו נאמר ״והאמין ביהוה״ (טו/ו), ובהמשך אומר עליו הנביא ישעיהו ״אוהב יהוה״, גם זה תואר שניתן רק לו. אברהם התחיל מסורת של אמונה אשר את יסודותיה אני מבקש לברר.

מה היא המהפכה של אברהם? מה הפך אותו להיות זה שקבעו עליו חז"ל  "כל העולם כולו מעבר אחד, ואברהם מעבר אחד״?

ראוי לציין עובדה מפתיע, שרבים לא מבחינים בה: כאשר אברהם מקבל את הציווי " לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ", הוא כבר נמצא בדרך לארץ כנען. ובכן, לאן הוא צריך ללכת? ישנה מסורת בקבלה ובחסידות אשר מפרשת את הציווי כך: "לך לך"- לך אל תוך עצמך, "מארצך" – צא מתוך הארציות שלך. מתברר לנו, כי ישנו כאן ציווי יותר עמוק מאשר שינוי גיאוגרפי, כי אם קריאה למסע פנימי של אברהם: עזוב את הארציות שבך, החומריות השטחית, העבודה הזרה של בית אביך וצא למסע רוחני אל תוך נפשך, שם תמצא את הארץ אשר אנוכי מראה לך.

אברהם נמצא במסע רוחני של זיכוך יסודות האמונה החדשה שהוא מביא לאנושות. יסוד ראשון הוא האמונה באל יחיד. אני מדגיש אמונה באל יחיד, ולא אמונה באל אחד. אנו יודעים שגם בקרב עובדי האלילים בעולם העתיק היו אלה שבחרו להם אל אחד לעבוד אותו, אך עדיין קיבלו שיש אלים אחרים. לעומת זאת, אברהם מכריז שאלוהיו הוא היחיד. יש אמת אחת, ולא ריבוי אמיתות. היו כאלה שסברו כי הדבר הזה הוא שהופך את המונותיאיזם לאמונה בלתי סובלנית כלפי אמונות אחרות, בעוד האלילות היא סובלנית ו״פלורליסטית״. למשל, לרומאים לא הייתה שום בעיה לתת ליהודים לעבוד את אלוהיהם בבית המקדש, הרי לתפיסתם האל העברי שלהם הוא עוד אל לגיטימי בתוך פנתאון האלים. לעומת זאת, היהודים ה"קנאים", לא הסכימו בשום אופן לקבל את דרישת הרומאים לתת ייצוג לפסלו של הקיסר ולהקריב לו קורבנות בתוך בית המקדש.

האם אמנם המונותיאיזם הוא בלתי סובלני? האם אמונה בכך שיש אמת אחת מוחלטת מביאה לדחייה של כל עמדה אחרת משלי. כאן אני סבור שיש להבדיל בין פלורליזם (ריבוי דעות) לרלטיביזם (יחסיות דעות). אם אני מחזיק באמת שאני מאמין בה, אין כאן בהכרח פסילה של האחר אלה יש רצון לשים בגלוי את המחלוקת. היחסיות גורסת כי "כל אחד והאמת שלו" והמונותיאיזם מתעקש על כך שיש אמת אחת שהיא נכונה עבור כולם אבל יש גם מקום למחלוקת על אותה אמת. כפי שניסח זאת ישעהו ליבוביץ ״הפלורליזם שלי מתבטא בכך שאני מכיר בזכותו של האחר להיות טועה״.

אם נעמיק עוד אל תוך מסעו של אברהם אל ייסוד המונותיאיזם, נראה כי יש הבדל נוסף ומהותי של האמונה העברית על פני אמונה אלילית והיא, הטרנסנדנטיות של האל. דהיינו, האל איננו חלק מן העולם, הוא מעבר לעולם, נשגב לעולם. האליל של הפגאניזם, הוא מרכיב פנימי של העולם. השמש, הירח, הכוכבים, החי והצומח הם הם מושאי הפולחן של העולם הפגאני, ואילו המונותיאיסט מכוון את תפילתו אל מעבר לעולם, אל הדבר שנמצא מעבר למציאות החומרית. ראוי לציין כי זו היא בגדר שאיפה, והעולם היהודי איננו חף מתפיסות אליליות. תודעת הטרנסנדנטיות הלכה והתעמקה במהלך הדורות והגיע לשיאה אצל הרמב"ם, אשר אמר כי הקדוש ברוך " אֵינֶנּוּ גּוּף וְלֹא ישיגוהו מַשִּׂיגִי הַגּוּף וְאֵין לֹא שׁוּם דִּמְיוֹן כָּלַל״, ובלשונו של ליבוביץ, הוא ״איננו נתפס בקטגוריות של הדמיון האנושי״.

יסוד אחרון שאביא היום למהפכת אברהם היא האוניברסאליות. בפסוק השני של הפרשה נאמר לאברהם "וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל…. ונִבְרְכוּ בְךָ, כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה". בעיניי, תכליתו של המסע של אברהם, ותכליתו של המסע שעובר העם היהודי בכל הדורות הוא "נברכו בך כל משפחות האדמה". המסר של היהדות הוא אוניברסאלי ותפקידו של עם ישראל הוא להביא ברכה לכלל האנושות. לכן, כשאני רואה היום גילויים של גזענות, שנאה ופגיעה במי שאינו יהודי, אני רואה בכך בגידה בייעודו ההיסטורי של עמי, אשר נועד מלכתחילה להפוך את העולם למקום טוב עבור כל בני האדם. אני חושב שזכות הקיום שלנו כאן בארץ ישראל, מותנית בכך שאנחנו נביא, הלכה למעשה, את אותה ברכה לכלל העמים היושבים סביבנו, כפי שצווה אבי האומה.

שבת שלום ורעות

אלון

 

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>