Loading | טעינה

החלטתי להעמיק ולכתוב קצת על המקום שלי בתוך תהליך ארוך שמתחיל אי שם בשיחה שלמעשה מתרחשת עד היום תחת תמונה ששיתפתי בפייסבוק לפני כמעט שנתיים.

בקצרה מאד, בתאריך 14.10.12, חודש לפני שכתבתי את השיר היפה ביותר שכתבתי (לדעתי!), שיתפתי בפייסבוק כמה מילים שהיו קשורות לאופן שבו אנחנו צורכים מוזיקה וליחסי הגומלין שבין מוזיקאי לבין אלו המתעוררים השראה מפרי יצירתו. למעשה ובפשטות, מה שקרה הוא ששיתפתי את קוראיי בצד שלי מתוך התכתבות שהתרחשה באותו יום ביני לבין אדם אנונימי, לאחר שזה פנה אליי וביקש שאייעץ לו במשהו הקשור לפרסום שיריו בפייסבוק.

למי שאין פייסבוק, לא משנה מאיזו סיבה, הנה לכם צילום מסך של אותו שיתוף שהוביל לָשיחה

כמו ביצירה, שיתוף תחושות ורגשות אישיים נוטה לרפא אותי ולעזור לי להבין את עצמי טוב יותר. מה שכן, כשאני חושפת את דעותיי ורגשותיי אני גם חושפת את עצמי לדעתנותם של בני אדם אחרים, בין אם זו מכילה קורטוב של חמלה ובין אם לא. למשל, לעומת תגובותיהם של מוזיקאים רבים אחרים לפוסט הזה, מתגובתו של רם אוריון עולה כי הוא בעל ניסיון דומה לשלי, הן מבחינת כמות הפניות האישיות שאומן עשוי לקבל והן בהתייחסותו אליהן, ולכן חמל לי על התנסחותי כלפי הבן אדם שפנה אליי.

אולי זה יפתיע אתכם ואולי לא, אך גם אני פונה לאנשים בבקשה לעזרה וייעוץ, לפעמים יוצרים ולפעמים "סתם" אנשים. אני אישית מוצאת שיש שתי אסכולות של מענה לפנייה של אדם זר, והן אינן מתחלקות לשלילי ולחיובי. במילים פשוטות, יש את אלו שמגיבים ויש את אלו שמתעלמים, אז  גם אם אני מקבלת תגובה שאינה "חיובית" או שאני מקבלת "נזיפה", אני מעריכה אותם על שהקדישו לי דקה, כמו שעשה אותו האיש שפנה אליי באותו יום ובאופן מבורך הציף את כל השיח הזה לצאת.

***

לסיכום, מאז השיתוף ההוא בפייסבוק, העולם התקדם וגם אני. היום אני גרה בשדרות, עובדת לרווחתי האישית ויוצרת מוזיקה בעיקר בשבילי. כל האלבומים שלי עולים שקל אחד או כל סכום שעולה על שקל אחד וכגודל המע"מ במדינת ישראל, כך אחוז הזמן שאני משקיעה ביוזמות חברתיות הקרובות ללבי ואשר עליהן איני מקבלת לרוב תגמול כלכלי.

אני חייבת להודות כי למדתי הרבה מאותו שיח דעתני שהתרחש, מתרחש ויתרחש תחת אותה תמונה יפה ששבע צילם. למדתי שכדי להיות חלק בשיחה כדאי לי קודם כל להקשיב לה, ולמדתי שאני יכולה לומר "לא, אני לא יכולה לייעץ לך כרגע, אני עסוקה" ושאני אפילו יכולה לגבות כסף על הניסיון שצברתי, אם אני רוצה. גם למדתי שאני לא מסכימה עם אנשים שמאמינים שאני, בתור מוזיקאית, לא צריכה לצפות לתמורה בעבור תרומתי המתמשכת לעולם וגם למדתי שאני אוהבת לעשות מוזיקה מהרבה סיבות, ביניהן להתייצב מול מגוון רחב של סיטואציות ובני אדם. ואמנם ידעתי את זה קודם לכן, אך השיח הזה הזכיר לי כמה חשוב לבטא את רגשותיי וכמה אני לומדת כשאני עושה כן. אז תודה לכל מי שלקח בו חלק ולכל מי שעוד עתיד להצטרף אלינו בעתיד.

סוף

להאזנה ו/או רכישה של המוזיקה שלי

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>