Loading | טעינה

נראה שהעולם מסמן לי שהגיע הזמן להתמודד עם המציאות! זה מעניין, כי חשבתי שדווקא עם המציאות אני מתמודדת, אבל כנראה שיש הבדל בין להתמודד איתה לבין להתמודד מתוכה. זה מצחיק, אבל התרגיל הראשון שקיבלתי בשיעור כתיבת שירים היה לכתוב שיר ‘מתוך פחד’, להבדיל מלכתוב אותו ‘על הפחד’, אז כנראה שמדובר אותו עניין, רק עם טוו’יסט קטן במילות הקישור ובנושא השיר.

שירים שירים שירים. שירים אני יכולה לכתוב בשפע, ללא גבול ממשי, ובאמת שכולם ככולם נועדו בעיקר לאפשר לי, אישה מורכבת בעולם פשוט, להביא את התחושות שלי לידי ביטוי, וע"י כך, להכיל אותם קצת יותר. ובאמת, זה כלי מדהים שמאפשר לי לעוף לרגע מעל המציאות ולמצוא נחת מכל הכללים הללו, שהמצאתי לי או שהמציאו עבורי. אבל הכלי הזה לא יכול להתמודד עבורי עם כל מה שמביאים לי החיים, ברמה הפרקטית והמביכה ביותר של הדברים.

אני יושבת בחדר ממוזג בדירה שכורה, המים בברז זורמים, במקרר יש אוכל שהבאתי מאימא שלי, ואת כל החשבונות משלמת נילי, חברתי הטובה אשר הסכימה להעניק לי מפלט מבית הוריי. אני בריאה וחזקה לצאת לעבוד, אם רק הייתי רוצה להציע לה שאשתתף בהוצאות המחיה, אבל משהו עוצר אותי. יכול להיות שזו העובדה שהיא לא ביקשה. יכול להיות שזה החיפוש המתמיד אחר טוב לבם של אנשים, ויכול להיות שעוד שיר המתבשל בתוך נפשי הוא שמונע ממני לזוז.

זו לא הפעם הראשונה שאני גרה על חשבון חברים, שלא לדבר על משפחה. הם פתחו בפניי את דלתם, את ביתם, את לבם, את ארנקם ועשו בשבילי כל דבר שרק יכולתי לחלום לבקש, כשכל מה שהיה לי להציע בתמורה זה שירים, פטפוטי-עד על חלומות ושינוי וארוחת בוקר, אם בכלל טרחתי לקום.

אז במה שונה הלילה הזה מכל הלילות?

זה לא שהלילה הזה שונה, פשוט אני השתניתי. אפילו אנשים שאני בכלל לא מכירה דוחפים אותי להתעורר ולראות שאני היחידה שמסכימה שוב ושוב לקרוא לעצמי נזקקת. לפרקים הם אפילו קוראים למעשים שלי ‘ניצול’ ומגרשים אותי מסף שיחתנו הוירטואלית. ובכלל, אולי הם צודקים ואני באמת רק עוד ליצנית חצר מבולבלת המאמינה שלהתעקש על נתינה זה בריא. ובאמת, מה הערך של קבלה אם הנתינה מתקיימת ללא מחשבה על השאלה ‘מהי ערבות הדדית?’.

פעם לא הייתי מוכנה לעשות כלום בעבור אף אחד, בעוד שהסכמתי לקבל בלי חשבון. אבל היום אני מסכימה להיות אחת שנותנת גב רוחני ותמיכה, אפילו לאנשים שאיבדו תקווה באנשים ובחיים טובים. אולי זה נוח לי, אבל אני? אני יש לי תקווה, הלא אני יושבת בחדר ממוזג, יש לי מלא חברים מדהימים וקול שיכול להפיל את הממשלה. אבל משהו בתוכי עוצר אותי מלצעוד בבטחה ולהגשים את החלום האחד שמהווה פסקול שקט לכל חלומותיי האחרים. משהו מונע ממני למצוא מרחב אחד אשר אוכל לקרוא לו "בית".

אז שיר יכול להסביר עוולה חברתית, טראומה שחוויתי, תובנה, אמונה, רגשות. שיר יכול לרתום אנשים להקריב את חייהם עבור עקרון מטופש, לקנות יותר בקניון, לגייס כסף לילדים במצוקה או להוריד אפליקציה חדשה. שיר אפילו יכול להשפיע על דעת קהל, לנתב שיח מדיני, להזכיר לאנשים שהם תקועים בהגדרות ושהם חופשיים לחלום. שיר גם יכול לספר סיפור של אדם שאין לו את האמצעים והידע לכתוב בעצמו, ושיר אפילו יכול לגרום לאדם הדברן ביותר לעצור בפינת רחוב, ולהקשיב. אבל שיר לא יבנה לי בית ונראה שהעולם מסמן לי שהגיע הזמן להתמודד עם המציאות!

סוף. דע לי למה – קובץ שירים אשר עלותם מסתכמת בשקל אחד ובחירה

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>