Loading | טעינה

קיבלתי היום טלפון שלא הזמנתי אך כזה שכנראה הגיע משמיים. כנראה שהשמיים הועילו בטובם לכבד את הערך של הטכנולוגיה בעולם, שהחיינו. למעשה, האישה החביבה התקשרה למספרו של אבי הטוב וביקשה לדבר עם תמרה. היא דיברה מאד מהר ובדחיפות, אך איכשהו הצלחתי להשחיל את התיקון היחיד שהייתי מחויבת לבצע דווקא מולה בשיחה "קוראים לי תמר, ומעולם לא ביקשתי שתיצרו איתי קשר כדי לתרום כסף לספר תורה שייקבר…". כלומר, אם לתרגם לשפתי שלי, מעולם לא נרשמתי לעדכונים ולא קוראים לי תמרה, על אף שיש אמונות המצביעות על כך שהוספת האות ה’ לסוף של השם שלי אמורה או יכולה לעזור לי להיות פתוחה יותר לעולם. לגבי החיבור שלי לאלוהים, בהחלט, נכון, כן כן, אך אל תשני לי את השם שנתנו לי הוריי, אנא ממך. בכל מקרה, היא התעקשה שרשום אצלה שביקשתי, ואני התעקשתי שמה שרשום אינו בהכרח האמת הבלעדית ולפעמים רק פרשנות של מישהו בעל אינטרס מאד מסוים. לא חשוב (אבל ככל הנראה, מאד משנה, אחרת לא הייתי כותבת), המשכנו קצת ללכת מכות ובמהרה היא נהייתה פרקטית מאד.

הפרקטיקה הזו שלה הובילה אותי לשאול, בחיוך ובידענות אשר שיתפו פעולה באופן חד אשר הפתיעו אף אותי "…אז את אומרת שהרגשות שלי לא חשובים כרגע ושאת רוצה להמשיך הלאה לסיבת התקשרותך?" והיא ענתה "לא, הייתי שמחה לדבר אתך על זה שעתיים בבית שלי, אבל עכשיו אני בעבודה ואני רוצה לדעת האם את רוצה לתרום 180ש"ח או לא?".

צילום // אדם רבינוביץ'

אמנם לא אמרתי לא, אבל הגבתי במטרה לומר לא, ואמרתי "180 זה מספר נהדר. לא הבנתי למה בדיוק אני תורמת?", זאת לאחר שוויתרתי על הצורך לכעוס עליה על החוצפה שלה להתקשר אליי על אף שמעולם לא ביקשתי (במודע) לעמוד בסיטואציה הזו. היא ענתה לשאלתי בפשטות נהדרת " המטרה היא לקבור ספר תורה בקבר של… וזה עולה 150אלף שקל ואנחנו צריכים כסף, אז אנחנו מוכנים להקדיש לך פסוק שלם שתמיד יהיה קבור מתחת לאדמה, במיוחד בשבילך". [אחלה ואני צריכה 150אלף שקל להוציא דיסק, שיושמע למלא לאנשים על האדמה. אני מתקשרת אליך? אני בקושי מורשית להראות בשכונתך בתור עצמי]. האמת היא שהייתי שמחה דווקא לקבל ברכה, אך באמת לא הבנתי את העניין עם הפסוק… טוב, כנראה שהייתי מבינה אם הייתי מתעקשת איתה שתסביר עד שאבין, אך כנראה שהעדפתי לוותר על הצורך למלא אחר איזה חסך שנוצר אצלי בהיסטוריה רצופת שלטונות פטריארכים, והרגשתי חופשיה לוותר על להיות צודקת לפחות עד תום השיחה. וחוצמזה, היה לי מאד נחמד לא להבין מה הלך שם מיד.

זו נטייה חדשה עבורי, לוותר על צדק, אך זה מרגיש פשוט בהרבה מאשר הצורך להיות צודקת כל הזמן. נוסף על זה אני חייבת לציין שאני, לעומתה, וויתרתי על עקרונות מסוימים בשיחתנו והיא לא, למרות שמאיפה אני יודעת והנה שוב אני מנסה להוכיח נקודה ולהיות צודקת גדולה במקום לגשת לעניין.

העניין הוא הבעיה שנוצרה, זו שאני מנסה לטפל בה בעזרת כתיבה יצירתית. העניין הוא שעלתה בי בשיחה אשמה על שאני לא מוכנה לתרום כסף, אשמה שנבעה מכעסים שיש לי מפיוזים שקפצו לי מאופן התנהלות השיחה, מהתחושות שנלוו לשינוי הפתאומי שחל ברגע שבו היא התקשרה ללא שהזמנתי את ההפרעה הזו בשגרתי ולאור העובדה שהבקשה שלה הרגישה כמו השתקפות של הבקשה שלי מהקהל שלי (ומהמדינה שלי) לתקציב, ומפחד שאם לא אתרום לה עכשיו 180 ש"ח, אז למה שמשהו בעולם שלי ישתנה (על אף שחשבון הבנק שלי עומד על אפס מאופס ואני חייבת לביטוח לאומי כסף וזה אחרי שקיבלתי לפני יומיים אסמס המזהיר אותי שאם לא אשלם מיד אז יישללו ממני זכויותיי!). בקיצור חשתי אשמה, וזו נוטה להפר את שמחתי כשהיא מופיעה, וברצוני לפתור אותה, אם זה בכוחי. כן.

לסיכומו של יום, במילים העממיות שיותר, בהתחשב בכל רגשותיי ותוך ניצול של השכל הישר שלי, להלן פסיקתי בעניין פסוקו זה של חוויה זו המוזכרת לעי"ל: אני מאמינה בבחירה, בקלילות, בחברות אמיתית, באנשים ובתפקיד שיש למוזיקה בעתיד של ילדינו. אני לא מאמינה בדרך של המין האנושי של ימינו לפתור קונפליקטים חברתיים ואני לא מאמינה שאם אתרום 180 שקל לקבירת ספר התורה, יהיה זה פתרון לחוסר הבנתי את פעילות שכזו. כלומר, אני מבינה מדוע לקבור מילים באדמה אם המטרה היא שהיא תיקח את מה שאני לא יכולה להכיל, אך קשה לי להאמין שזה היה העניין. יחד עם זאת, אני שמחה שהועלתה בפניי השאלה שנשאלתי, גם אם זו הובילה אותי לענות על שאלה בעלת ניסוח אשר תוקן באמצעות צרכיי האישיים: "האם אני מוכנה להשקיע 180 ש"ח במשהו שאת מאמינה שהוא לטובתך ולטובת רבים בעולם?". התשובה היא כן, מוכנה. מעניין מה היתה תגובתי לו היתה אותה אישה עובדת בשירות  מוזיקאית שאני אוהבת במיוחד?

סוף

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>