Loading | טעינה

[נכתב בתאריך הראשון לחודש התשיעי שנת 2012 + הכותרת המקורית: "אם אין, ספק יש. ספק?]

ווידאו שכזה כפתיחה לדבריי הכתובים מיד לאחריו, כי אם אין קשר אז יש קשר ;  ] הפיצו אותו מפה או מכאן, למי שבא הרצון.

אלוהים אדירים היקר,

כמו לאבי, לרוב הגברים יש את היכולת הזו להזניח את רגשותיהם בצד כמו שרוב הנשים הורגלו להניח למוחן, עד שלא נותר אלא להתנהל כמו אותם גברים ממש [או שאותו דבר הפוך, נשים הזניחו רגשותיהן וגברים הזניחו מוחם/ן]. אני חייבת לציין שזו יכולת לא רעה בכלל כשרוצים לעשות עסקים, להקים מדינה, להמציא פצצת אטום או לנצח באולימפיאדה או על מקהלה, אך כשאני נוטה לבקש לנהל מערכת יחסים בריאה עם יצור אנושי הדומה לי כראות עיניי, זה הופך להיות די משעמם, די מהר.

הלא אם תשים את הרגשות שלך בצד אז גם האישה שלך תושלך הצידה, זה ככה כי היא ברובה רגש [כרגע הוכחתי את זה מבחינה רוחנית!] ואז אתה תישאר בודד בדיוק כפי שהיית לפני שהיא נכנסה לחייך. או אולי לפני שהכנסת אותה לחייך אתה בצורה הזו דווקא. ואולי זה ההבדל היחיד והמהותי, בין מי שמאמין לבין מי שמאמינה. כך או כך הפער קיים ולנו נותר למצוא דרך לגשר עליו למען קרבה. [הרי בסופו של דבר כולנו מאד מיוחדים ביכולותינו וצמאים להיות חלק נכבד* בחברה].

לפעמים מנסים לשכנע אותנו אחרת, שאנחנו לא יחידים ומופלאים כל אחת ואחד בגופם*, מלבישים עלינו איזו מסגרת, זורקים עלינו אפוד או מסבירים לנו את הדימיון, כך או כך אנחנו הופכים דומים. אם לשם כיבוש היצר ואם לשם עסקי נפט יקרי ערך רב, עלינו לזכור כי אותו רצון מתבולל בכולנו בגנטיקה הפשוטה ביותר. אדם בעל מוח גדל לכדי חיפוש משמעות בחיים, בין אם הוא ניזון ממה שמאכילים אותו ובין אם הוא שותף בגידול פרי יצירתו, ואדם מחפש משמעות עם התבגרותו כך או כך, בין אם הוא יצירתי פחות או יותר. ככה זה, לא? פשוט כי אנחנו מאמינים שהחיים שלנו יקרי ערך.

אם נחשוב*** על זה דקה אז בעצם אין ממש סיבה לסבך את זה כל כך, החיים יקרים וכיבוש היצר האנושי אינו מידע חדש [על אף שעל פי ההתנהלות הפוליטית השלטת בימינו, העניין לא בדיוק מתגורר בלב ממשלותינו]. הרי האמריקאים כבשו את האינדאנים והיטלר כבש את "היהודוניים" [האדוניים] ושני העמים הללו בנפרד הם יצירי אנוש אשר נכבשו לתקופה של כמה דקות בהיסטוריה [אשר תהיה הסיבה, פשוטה כמשמעותה]. אולי מיותר לציין אבל אף אחד מהם לא הצליח, אינדיאנים עוד יש וליהודים פשוט יש איזה חוק שמחייב אותם להתרבות בקצב מסחרר דווקא. אם זה מכיוון שהם מתייחסים אל עצמם כ’עם סגולה’ [ולכן מרגישים צורך ליצור עוד מזה] או כי הם דואגים להבדיל עצמם משאר החבורה, אין לי תשובה אחת לכך אך אני בהחלט מוכנה לנקוט בצעדים מעשיים כדי לנסות לבאר את הנושא יחד, לאט לאט.

האכזריות שלהם, של היטלר או של השלטון הקפיטליסטי העולה, בהתכוון היה או הינו שונה בתכלית, אך המטרה הפנימית בשניהם* היא אותה מטרה, למצוא פתרון לכל הרגשות והדעות שמשתלטים* עליהם כל הזמן, בין אם לא מבחירה ובין אם כן. [או שבעצם הם הנשלטים?]. יש רצח-עם ויש חמדנות, כך או כך אלו משרתים את אותם המושלים הגדולים ונמשליהם* כך שהם רק יהיו צריכים להוריש** זה לזה את "יצירותיהם" ולהתפלל שהחותם שהשאירו יכניס אותם להיסטוריה [ולחיות עם זה בשלווה].

אני גם רוצה להיכנס להיסטוריה רק בכדי שאוכל סוף סוף [לשיר!] להגיד כל מיני דברים שאני חייבת לומר על כל מיני מינים, בהתאם לרגשות שחוויתי 32 שנה או בתיאום עם מערכות המוח והדם שלי, אני רק באמת לא כל כך מבינה איך הגענו לכדי מצב שמצד אחד יש אנשים בעלי זכות להפציץ אנשים אחרים [למשל בסוריה] ומצד שני לוקח שנתיים ליצור נוהל לאמנות רחוב בעיר תל אביב. כלומר, הכל טוב ויפה, ערבים יהודים טיבטים אינדיאנים, אבל מה שווה כל זה אם אנחנו לא יכולים לקחת רגע כדי להקשיב לקצת מוזיקה ברחוב? [ובאותו הקשר, מה הוא רעש אם אנחנו כל כך בודדים בסוף היום, משל עץ נופל ביער?].

הייתי רוצה להצטלם לרישיון הנהיגה שלי עם מיקרופון [ע"פ תקדים ניקו אלם], הייתי רוצה שדו"ח חניה לא יהווה 1/8 מהמשכורת שלי [ואם כן, אז שיהווה את אותו האחוז לכולם!] ואם הייתי חייבת לטעון כי מוזיקה זו דת אז הייתי קוראת לה "כת חובשי הכלים הרוחנית". [לו רק הייתי מחוייבת שלא לקרוא לה "פשוט מוזיקה", כמובן]. הייתי רוצה שאבא ואמא שלי ימעיטו לצעוק זה על זו בקרבתי [פער אשר יחסית צומצם לאחרונה] ובאמת הייתי שמחה לו לכל החברים שלי היה מספיק זמן להתאמן כאשר התגייסו לצבא [גם מסביבנו, כמראה הייתי שמחה], אך אני מוכנה להסכים שלא להרוג אף במידה ולא ימלאו אחר רצוני [כל עוד הם מקפידים שלא לפגוע בחירותי].

אם יש ספק אין ספק, ככה זה בכל דת וזו הסיבה שאני עושה מוזיקה, אבל הכי מגניב זה שלכולנו כל היום יש ספקות, אחרי הכל, ובעצם אם אין ספק אז יש. [הי, זו אחלה התחלה לשיר].

תחשבונה על זה או תרגישו, כך או כך אנחנו פה יחד.

סוף

[שהוא גם התחלה, ולהפך]

 ********

ביאורי טרמינולוגיה והסיבתיות הטמונה בה:

* הנוסח הזכרי של המשפט הנו מדויק במקרים של סימון בכוכבית אחת כי לו היינו חיים בעולם בו מתקיימת בשפה העברית אפשרות של איחוד מעשי בין המינים כנראה שלא הייתי צריכה להעניק את ההסבר המפואר הזה כביאור.

** "להוריש" כנהוג בתרבויות בהן אב מוריש את בתו עבור כסף או מעמד.

*** מגניב שהמילה "נחשובנה" כמעט נכחדה מהשפה העברית המדוברת כי דווקא במקרה הזה מתאים שהמילה "נחשוב" תהיה מתאימה לתיאור שני המינים as one.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>