Loading | טעינה

פרק ראשון- וידאו. 

ופרק ראשון- מילים. 

בחירה 

החלטתי לעשות סרט. או סדרה. אפילו עדיף, סדרה שאותה ילוו כתביי. אלו שאכתוב פה בתיקייה הזו שנוצרה על ידי במחשב שלי עכשיו. כלומר, היצירה התרחשה על ידי הידיים שלי, ולא רק על ידי המוח שלי והלב.

לכאב לב יש נטייה להזדחל ולמוח יש נטייה לעשות מזה סיפור. ככה זה, לטוב או לרע, ככה לפחות הם חתמו בחתונה.

בחתונה של המוח והלב היתה שמחה רבה, כך מספרים, אך לנישואין שלא מתוך בחירה, הנטייה להוציא אותך מדעתך. ככה לפחות אני חושבת, או יודעת, או מאמינה… אני לא בטוחה מאיפה לי, אבל ככה זה.

בטחון 

אני יודעת שאני בטוחה אבל הרבה פעמים אני מרגישה חוסר בטחון, ומשם נולד צורך לנסח את הידיעה הזו מחדש. ככה זה עם המוח, כל דקה מחשבה חדשה, שינוי בלתי ניתן לשליטה. מה לעשות. אפרופו בטחון, אני חייבת להודות שהעובדה שיש לאירן פצצת אטום מטרידה אותי בלבד ברמה הפילוסופית של העולם, אך נדמה שהנושא הזה נמצא על סדר היום פה בלי כל קשר למה שאני חושבת. כן כן, בתוך הארץ שלי מדברים על בטחון-חוץ במקום להתעסק באותה אובססיביות במה שיכול לספק תחושה של בטחון בפנים. כלומר, אם לא היו ממציאים נשק מלכתחילה, לא היתה יכולה להיות מלחמה ואז בכל מקרה היינו צריכים לגשר על הפער שמתגורר בתוכנו.

מוח לב. גבר אישה. דתי חילוני. יהודי ערבי. אירני ישראלי. אתיופית רוסיה. שחור לבן. שש-בש שח-מט. ים יבשה. כסף עוני.

בית

ההורים שלי גידלו אותי ונתנו לי את מיטב שעות ההורות שהם ידעו לתת, אך דברים משתנים בעולם כשבאים אליו ילדים, ככה זה. הרי אחרי שהם באים הם הופכים ליחידים ונפלאים והלא אנחנו מביאים אותם על מנת לתת דרור לחייהם, עם כל המשמעויות המשתמעות מהמושג "חיים". כך שמכאן משתמע שמחובתנו הבסיסית לעזור להם לתת דרור לחלומותיהם כדי לצפות בהם הולכים עם לבם. לא פשוט, לא פשוט. וזו בדיוק הבעיה, לרוב. [זה ושלמילה יחיד בנקבה יש גם הקשר צבאי.]

באמת, לחלומות יש תפקיד רציני בקשר שבין הורה לילדיו/ה ומשם נוטים להופיע תסכול רב או פרגון. ובאמת, לחלומות יש הרבה מאד משקל, במיוחד שמציבים אותם מול מישהו אחר, תהיה תגובתו כזו או אחרת. למעשה, לתגובה שהחלום שלנו מקבל יש משקל רב בהבנתנו את המשך דרכינו אליו, על אחת כמה וכמה כשמדובר בקשר דם.

קשר

הדם של מוחמד מסוריה והדם שלי אותו דם, ואף מזגו דומה. אני יכולה לומר בוודאות ובבטחה כי שניהם מושפעים מפוליטיקה, מכסף, מגברים, מנשותיהם ומדת, באופן שמאד מזכיר זה או זו.

בעולם שלנו, מרוב מידע מקשיבים רק לקיצוניים ביותר. לאלו שמתאבדים, לכאלו שעברו שינוי מין, לאלו שטבעו או לאלו שיש להם מלא מלא כסף. לי מקשיבים כשאני יוצאת לשיר ברחוב כי שם באופן טבעי אני בולטת בנוף. אם כולם היו עושים את זה היו מקשיבים לי פחות, או שאולי פחות אנשים היו מקשיבים לי אבל היתה יותר הקשבה מסביב.

תלוי

תלוי מאיפה מסתכלים ועל מה. תלוי איך מדברים ובאיזו שפה. לפני שעה הייתי עצובה ועכשיו טוב לי יותר כי הטמרתי את זה ביצירה. ואם ליצירה היה הרבה יותר מקום להתבולל ולהשפיע על תושבי המזרח התיכון, היה בינינו שלום. זה לדעתי משהו שהעם בהחלט צריך ויכול לחתור אליו יחד. רק צריך להבין שזהו אכן רצון משותף. [רצון של האנשים עצמם, ולא מתוצאות סקר בעיתון].

שלום

סוף

תמונות מהופעת החימום שלי אמש לקורין אלאל, בתאטרון בחצר, מעיניו של נינו הרמן האחד והיחיד.

 

חישוב שעות עד כה (רשימה מסודרת מזו מובטחת בעתיד לבוא)
שישי:
2 שעות כתיבת לילה לפרק ראשון
שבת:
1 שעת הגהות
5 שעות עבודת צוות על וידאו קליפ- כולל אי-משכורת של עוד שלושה אמנים והאכלת הצוות בפסטה-פסטו. (תמורות נוספות: עבודת צוות וכיף)
1.5 שעות לבלאנס והופעת חימום לקורין אלאל המהממת- שבת בערב (אלכוהול כלול, מכירת דיסקים התרחשה)
ראשון עד שמונה בערב:
2 שעות יחסי ציבור על המחשב
4 שעות עריכת וידאו ויצירת תוכן לפרק ראשון
1 שעה הורדת וידאו והלאתו ליוטיוב / במקביל הגהות נוספות לכתיבה משישי
2 שעות צילום ניסיוני וחשיבה לצורך וידאו שמבקש להזיז משהו בחברה בכל הנוגע למלחמה ה"קרבה" עם איראן.
2 שעות שיחה עם גורמים בפייסבוק, יצירת פוסט ועריכתו, תגובות למיילים ושליחת מייל עדכון לאלו שבקשו להיות חלק ממה שאני עושה.
סה"כ שעות עבודה בין שישי בלילה לראשון בשמונה בערב: 20.5 שעות עבודה (לא כולל נסיעות והוצאות טלפון)
 ;  )

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>